#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 1) דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה 2) דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה 3) דברים הבאים לאחר הסעודה, ומה דיניהם?	"1) כגון בשר ודגים, ואין מברכים עליהם לא בתחילה ולא בסוף [ולפי רש&quot;י דוקא דברים שבאים ללפת בה את הפת, ולא קיי&quot;ל כוותיה, אלא שלשון השו&quot;ע קצת משמע כרש&quot;י, ודוחק (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)] 2) כגון פירות, ומברך עליהם ברכה ראשונה ולא אחרונה [ולפי רש&quot;י כגון בשר ודגים, ואע&quot;פ דלא קיי&quot;ל כרש&quot;י, הב&quot;י (עמ&#x27; ר&quot;ג) הביא שהמהר&quot;י אבוהב חשש לרש&quot;י ואכל הדייסא בתחילה ובסוף עם הפת] 3) דברים הבאים לאחר הסעודה קודם בהמ&quot;ז בין בשר ודגים בין פירות, ומברך עליהם בתחילה ובסוף [ולפי רש&quot;י מיירי בפירות אפי&#x27; באמצע הסעודה]"	סימן קעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל אבל אינו רוצה לאוכלה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דיש להסתפק אם בכי האי גוונא יפטור השאר מאכלים דאפשר דוקא כשקובע על הפת יפטור השאר מאכלים או דלמא כיון דדרך לקבוע סעודה עליהם סגי לפוטרם, ומסיים המג&quot;א דעדיף לברך על השאר מאכלים ולא יאכל הפת, אמנם בשבת ויו&quot;ט דמצוה לאכול כזית פת בודאי שאר המאכלים נפטרים (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), ופשוט להאבן העוזר דהפת פוטר שאר מאכלים בכל אופן כיון דרוב פעמים הפת עיקר, ולא פלוג (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ואג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;א), ויש להוסיף דאפי&#x27; להמג&quot;א היינו דוקא כשהפת אצלו בגדר &quot;נותן טעם לפגם&quot; (וזאת הברכה פ&quot;ח) [אכן, מעורר ר&quot;י באק דנראה דיש מח&#x27; אחרונים בכוונת המג&quot;א, שהמ&quot;ב כתב דכוונתו הוא רק לפטור מאכלים אחרים ומהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) משמע דאינו רוצה לאכול אלא מעט פת, וא&quot;כ יתכן דהאחרונים דהקילו כשאוכל כזית אפשר דס&quot;ל דכיון שהוא רוצה לאכול כזית זה מספיק להוציא שאר מאכלים אבל עדיין אינו מבורר דעתם כשכוונתו רק לפטור השאר מאכלים וליכא ראיה כלל לפשוט ספיקתו של המג&quot;א לפי דעת המ&quot;ב כשכוונתו לפטור שאר מאכלים]"	סימן קעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל פחות מכזית פת?	"קצת משמע מהמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דפוטר שאר מאכלים, ודוקא כשאינו רוצה לאכול הפת אינו פוטר, אבל הדגול מרבבה (סי&#x27; קס&quot;ז) והאג&quot;מ (או&quot;ח או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;א) ועוד אחרונים ס&quot;ל דאינו פוטר (וזאת הברכה פ&quot;ח בהע&#x27;) [אכן, דחה הר&quot;י באק הראיה מהדגול מרבבה דהוא ס&quot;ל דגם אסור להפסיק בדיבור קודם שאכל כזית פת ואנן לא ס&quot;ל כוותיה]"	סימן קעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על פירות 1) כשהיו לפניו בשעת המוציא 2) מבושלים 3) מבושלים עם בשר?	"1) כן (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [דלא כהר&quot;ר פייבש (באה&quot;ט סי&#x27; קע&quot;ד ס&quot;ק ח&#x27;)] 2) כן (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) ובביה&quot;ל (ד&quot;ה כגון) דלעולם תלוי אם הוא בא לקינוח או לשבוע [אכן, בתשובות והנהגות (ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ז) הביא עדות שהח&quot;ח חזר בסוף ימיו דעכשיו כל זה הוא מסדר הסעודה (מ&quot;ב דרשו)] 3) החיי&quot;א ס&quot;ל דהם טפלים להבשר וא&quot;צ לברך עליהם, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דהאחרונים חולקים עליו וס&quot;ל דאינם טפילים להבשר, אמנם הביא הספר יד קטנה דס&quot;ל דא&quot;צ לברך עליהם מטעם אחר כיון שהם באים לשבוע ולא לקינוח, ומסיים דכדאי להוציא עצמו מידי ספק ולברך על פרי חי או לכל הפחות יאכל תחילה וסוף עם הפת, אבל אם מבושלים עם תפוחי אדמה בודאי הם באים למזון וא&quot;צ להחמיר בזה לברך על פרי חי (ביה&quot;ל ד&quot;ה כגון)"	סימן קעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בירקות?	"צריך לברך עליהם, אבל אם הם נאכלים עם הבשר הם טפלים להבשר וא&quot;צ לברך עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ואינו דומה לפירות דאמרינן דאינם טפלים להבשר], אכן בזמנינו כל ירקות נאכלים מחמת הסעודה ואין מברכים עליהם (מ&quot;ב דרשו) {ולענ&quot;ד מכאן סמך גדול שלא לברך אפי&#x27; על פירות באמצע הסעודה דהרי בעצם אין חילוק בין ירקות ופירות, שניהם אינם משביעין אלא הם מאכלים טובים, ובזמנינו אין מקפידין שישאר טעם טוב בסוף הסעודה, וממילא אי אמרת שאינו מברך על ירקות ה&quot;ה שלא יברך על פירות, ואי אמרת שמברך על פירות גם יברך על ירקות}"	סימן קעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לאכול פירות עם הפת בתחילת אכילתו ובסוף?	"אם הפירות באים לקינוח בעלמא לא מהני אלא מה שהוא אוכל ממש עם הפת (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), ואם הוא קובע לאכול דוקא על הפירות לכו&quot;ע מהני [וסגי רק בתחילתו], ואם באמצע סעודתו הביאו לו פירות לאכול, לרבינו יונה מהני לאכול בתחילה וסוף [ואפי&#x27; אם אח&quot;כ נמלך ואינו רוצה לאכול בסוף לית לן בה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)] אבל הסמ&quot;ג וההגהות מיימוניות חולקין [ובאמת הוא ספק בב&quot;י אם הם חולקין] ולפיכך טוב לברך על מעט פירות בלא פת ולברך עליהם (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27; וס&quot;ק י&#x27;)"	סימן קעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק מכוין לאכול הפירות עם הפת בתחילתו ולא בסופו?	"כתב הלבוש דאז צריך לברך על הפירות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה ובסוף) הביא שיטת הרא&quot;ש וטור דא&quot;צ לברך, ולכתחילה בודאי יש ליזהר לאכול בתחילה ובסוף עם הפת, עי&#x27; להלן."	סימן קעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדברים הבאים לאחר הסעודה?	"צריך לברך עליהם ברכה ראשונה ואחרונה [חוץ מפהב&quot;כ שנפטרים בבהמ&quot;ז (רע&quot;א) אבל לא שאר דברים אפי&#x27; אם ברכתן מעין שלש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), ואפי&#x27; תמרים אינם נפטרים (ביה&quot;ל ס&quot;ס ר&quot;ח, ד&quot;ה וה&quot;ה), דלא כהמג&quot;א כאן (ס&quot;ק ו&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מסתפק בדבר [וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד מבואר לקמן (סי&#x27; ר&quot;ח) דבהמ&quot;ז פוטרת דברים שטעונים מעין שלש (אבן ישראל ח&quot;ט סי&#x27; ס&quot;ג)]], אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה שאין) דהרשב&quot;א ס&quot;ל דא&quot;צ לברך על בשר ודגים אפי&#x27; כשבאין לאחר הסעודה, ועוד הביא שיטת הבה&quot;ג דס&quot;ל דעל בשר ודגים א&quot;צ לברך ברכה אחרונה אלא ברכה ראשונה, ויש עוד שיטת הר&quot;ח שמובא באו&quot;ז דמשמע דרק על דייסא א&quot;צ לברך עליו, והכריע הביה&quot;ל דעל דייסא אין לברך אפי&#x27; בברכה ראשונה [ויכוין לפוטרו בבהמ&quot;ז], אבל משמע דבשאר דברים יש לסמוך על סתימת המחבר דצריך לברך עליהם בתחילה וסוף, אע&quot;פ שאינו לכו&quot;ע. [והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דבשר ודגים הוו כדייסא, ודלא כהביה&quot;ל]"	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לברך על פהב&quot;כ באמצע הסעודה?	כן הקשה רע&quot;א נימא מגו דהוי קביעות על הפת ה&quot;ה דהוי קביעות על הפהב&quot;כ {וי&quot;ל דלא מהני מגו על דבר הנאכל לקינוח} 	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על הפירות באמצע הסעודה ונמשכה אכילתו אחר הסעודה?	"פשוט דא&quot;צ ברכה ראשונה, והרשב&quot;א מסתפק אם צריך לברך ברכה אחרונה ורצה לתלותו במח&#x27; בירושלמי (ב&quot;י עמ&#x27; ר&quot;ג, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), ופשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דא&quot;צ ברכה אחרונה"	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש לנו מאכלים שלאחר הסעודה בזמנינו?	"כתבו תוס&#x27; דאין אנו רגילין למשוך ידינו מן הפת, אבל הלבוש כתב דכן נוהגין בסעודות גדולות ולא מהני להניח פרוסות על השולחן, אולם המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מיישב הענין ע&quot;פ הרבינו יונה דאע&quot;פ שמושכין ידינו מן הפת מ&quot;מ אין נוהגין לעקור השולחן ואינו נראה כסעודה אחרת אלא כתוך הסעודה ולפיכך ל&quot;צ לברך. ונמצא שיש מח&#x27; הפוסקים אם העיקר הוי סילוק השולחן או למשוך ידיו מן הפת, והביה&quot;ל (ד&quot;ה שאין) אינו מכריע. {ונראה כשמסיר המפה מעל השולחן זהו עקירת השולחן לכו&quot;ע (וע&quot;ע באור לציון ח&quot;ב פי&quot;ב אות י&quot;ג), משא&quot;כ כשרק מנקה השולחן מכל המאכלים יהיה תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל} {וכ&quot;ת הרי מבואר לקמן (סי&#x27; קע&quot;ט סעי&#x27; א&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו) דליכא סילוק השולחן לגבי אוכלים ורק לגבי משקין לפי הר&quot;ן ורבינו יונה, י&quot;ל דהתם מיירי לגבי מאכלים שכבר אכל אבל הכא מיירי לגבי מאכלים חדשים ובזה שפיר שייך סילוק השולחן (עם ר&quot;י באק)}"	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב פסח שחל להיות בשבת?	"לכאורה תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל אם צריך עקירת השלחן או סגי כשמושך ידו מן הפת, אמנם כתב ספר וזאת הברכה (סוף פ&quot;ח) ע&quot;פ ריש&quot;א דהכא לכו&quot;ע לא נחשב כמושך ידו מן הפת אפי&#x27; לאחר זמן איסור חמץ, וביאר מפני שבעצם הוא רוצה לאכול יותר ורק בגלל האיסור הוא נמנע, והביא ראיה לזה מתוס&#x27; רבי יהודה החסיד (ברכות מ&quot;א ע&quot;א) דמדייק מתוספתא שמברך לאכול פסח ואינו מברך ברכת שהכל ואע&quot;פ שאוכלים אותו על השובע בלא פת, והתוס&#x27; ביארו אח&quot;כ אע&quot;פ שאוכלים אותו בלא פת לרבנן דלית להו כריכה כהלל כל מה שנאכל בלא פת אינו אלא מחמת המצוה ולא מחמת שקצים בפת ומושכין ידיהן ממנה, והוא ראיה טוב, ואפשר דשייך סברא זו אפי&#x27; קודם זמן איסור חמץ אבל למעשה קודם זמן איסור עדיף טפי לחזור למקום הראשון ולאכול שם מעט פת"	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתונה כשמזיזין השולחנות?	"יש סוברים שהוא כסילוק השולחן (ריש&quot;א), אבל יש חולקים דרק מזיזין השולחנות כדי לפנות המקום לריקודים אבל עדיין דעתם לאכול מנה אחרונה (רשז&quot;א), ועוד מפני שעדיין נשאר השולחן של החתן (חוט שני ברכות עמ&#x27; קע&quot;א), וכן מצדד הוזאת הברכה (סוף פ&quot;ח) [וכתב עצה להניח מעט פת עד סוף הסעודה (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד) {אבל הלבוש כתב דאפי&#x27; כשמניחין הפרוסה על השולחן לא מהני, אבל יתכן דזהו דוקא כשאינו אוכל ממנו}]"	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על המליח 1) הבא בתחילת הסעודה 2) הבא אחר הסעודה עם הפת?	"1) איתא בתוספתא דצריך לברך עליו תחילה וסוף (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל העיר עליו הגר&quot;ח צאנזאר דהרי הוא בא למשוך תאות המאכל, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה טעונים) דאפשר דמיירי כשאינו אוכלו לגרר תאות המאכל {ומשמע דתלוי בכוונתו, ולפי&quot;ז הרב יצחק קוזלוביץ שליט&quot;א נוהג למעשה לברך על כל פירות שבאים בתחילת הסעודה (appetizers) שהרי אינם נאכלים לעורר תאות המאכל, והא ראיה אינם נאכלים אלא בשבת ויו&quot;ט ובשבע ברכות} 2) איתא בתוספתא דצריך לברך תחילה וסוף (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), וס&quot;ד דאין ידיו נמשך מן הפת קמ&quot;ל שפת זה טפל להמליח ומקרי נמשך ידיו מן הפת (דגול מרבבה), אכן אינו נוהג בזמנינו דאין לנו לאחר הסעודה (ביה&quot;ל שם)"	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשרוצה לאכול לאחר שנטל הכוס של בהמ&quot;ז 1) לגבי ברכה ראשונה 2) לגבי ברכה אחרונה?	"1) הוי היסח הדעת, וצריך ברכה ראשונה על כל דבר,ולפי רוב ראשונים אפי&#x27; על פת (ועי&#x27; סי&#x27; קע&quot;ט) 2) לפי הגר&quot;ז והמג&quot;א צריך ברכה אחרונה כמו שאר דברים הבאים לאחר הסעודה אבל המאמר מרדכי ס&quot;ל דא&quot;צ ברכה אחרונה דהרי הוא הכניסם לתוך הסעודה, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה למשוך) דאין לברך ברכה אחרונה על הדברים הבאים מחמת הסעודה {בין על בשר ודגים בין על שאר משקים}, ורק על פירות וכדומה יברך ברכה אחרונה {וצ&quot;ע משעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; קע&quot;ד ס&quot;ק ל&quot;ב) דסותם כהפמ&quot;ג דס&quot;ל דאשאר משקין צריך לברך ברכה אחרונה לאחר שאמר הב לן ונברך} , והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דלעולם צריך לברך ברכה אחרונה ג&quot;כ "	סימן קעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל פירות באמצע הסעודה 1) וקובע על הפירות 2) וקובע על שאר דברים?	"1) לפי הרא&quot;ש וטור סגי לאכול הפירות עם הפת באמצע הסעודה ויכול לאכול [מעט (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו)] פירות בפנ&quot;ע בתחילה בלא פת, אבל הרבינו יונה ס&quot;ל דהאכילה ראשונה צ&quot;ל עם הפת, ואח&quot;כ לכו&quot;ע יכול לאכול הפירות בלא פת, ואפי&#x27; בסוף א&quot;צ לאכול עם הפת [והזהיר הביה&quot;ל (ד&quot;ה טוב) דכיון דטעם הדבר הוא דזהו עיקר לפתן שלו אינו יכול לאכול מעט פירות עם הפת בתחילה אלא צריך לאכול הרבה א&quot;נ יאכל גם אח&quot;כ מעט פירות עם הפת {ומשמע קצת דאם יאכל בתחילה וסוף עם הפת סגי אפי&#x27; במעט}] 2) לפי הרא&quot;ש והטור סגי לאכול בתחילה עם הפת, אבל לפי רבינו יונה דס&quot;ל דזהו דוקא כשקובע על הפירות, כאן ס&quot;ל דצריך לאכול בתחילה וסוף עם הפת, והב&quot;י מסתפק בדעת הגהות מיימוניות (פ&quot;ד אות ט&#x27;) והסמ&quot;ג (עשה כ&quot;ז) אם ס&quot;ל דמהני לאכול בתחילה וסוף, ולפיכך פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) דעדיף לאכול מעט מהפירות בפנ&quot;ע ולברך עליהם."	סימן קעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל רק פת ופירות, אבל אינו אוכל הפירות עם הפת?	מבואר מהרא&quot;ש והטור דכתבו דרק יאכל מעט פירות בפנ&quot;ע דכאן פשוט דצריך לברך על הפירות דהרי אינן באין ללפת את הפת (ר&quot;י באק)	סימן קעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל הפירות עם הפת?	"למעשה א&quot;צ לברך, אע&quot;פ שמבואר בב&quot;י דהביא הרשב&quot;א בשם היש מפרשים (עמ&#x27; ר&quot;ב), וכן ברשב&quot;א (שמובא בבדק הבית), ובכל בו דס&quot;ל דלא מהני לאכול הפירות עם הפת "	סימן קעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפירות לא היו לפניו בשעת המוציא?	"כיון שבאים ללפת את הפירות, נפטרים בברכת המוציא אע&quot;פ שלא היו לפניו (רז&quot;ה, ודלא ככל בו), ואפי&#x27; אם לא היה בדעתו בפירוש אפ&quot;ה כיון שקובע לאכול פירות הם נפטרים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן קעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הביאו לו דורון לאחר שבירך המוציא?	"כתב המחבר דצריך לברך עליו כיון דלא היה דעתו עליו, אבל כתב הרמ&quot;א דאין נוהגין כן, וביאר דסתם דעת אדם על כל מה שמביאין לו בסעודה [ופשוט דכל זה בדברים הבאים מחמת הסעודה אבל על פירות בודאי צריך לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)], אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דזהו דוקא במקום שדרך השכנים לשלוח זה לזה, ואם לאו, בודאי צריך לברך על מאכל אלא אם אוכלה עם הפת ממש {אכן, פשטות המחבר והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) משמע דאפי&#x27; אם אוכלה עם הפת ממש עדיין צריך לברך עליו}, והתהילה לדוד (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דהרמ&quot;א משמע דבכל אופן א&quot;צ לברך אפי&#x27; אם אין דרך השכנים לשלוח זה לזה ומפני שבכל סעודה זהו סתם דעת בני אדם (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קעז סעיף ה		
